גייסנו גיוס מושלם- מה עכשיו??\מור סינואני

גיוס הוא רק השלב הראשון. כעת כשהעובד נכנס לצוות, כדאי להשתמש ב-MBTI בכדי לבחון את הצוות עצמו.

כיום, מקומות עבודה רבים, סובלים מבעיות דומות בהקשר לעובדיהם. אם מדובר בצורך לשמר עובדים, העלאת המוטיבציה, גיבוש ובניית צוותים אפקטיביים העובדים טוב יחד. כאשר נדרשים לבנות צוות טוב, חשוב לזכור כי לכל עובד יש את סגנון העבודה המועדף עליו. עובד בטיפוס לוגיסטיקאי Istj למשל, יצטרך משימות ברורות ומדוייקות, עם התחלה וסוף ברורים ודד ליינים. לעומתו,עובד מסוג לוגיקאי Intp , יתחבר למשימות הדורשות מחקר והעמקה וירתע מדד ליינים נוקשים.

גם כאשר מתאימים בין סוגי עובדים שונים שיעבדו האחד עם השני בצוות, חשוב לזכור להתאים בין סגנונות התקשורת השונים ביניהם. עובד לוגיסטיקאי Istj יתקשה לעבוד בצמוד עם עובד תומך Enfp ולהפך. לוגיסטיקאי מדבר לעניין, מחפש את השורה התחתונה וחותר לפתרונות יעילים ומוחשיים. לעומתו, התומך מדבר 'בגדול' ואוהב להיות יצירתי בחשיבה ולא לדבוק בצורת העבודה השגרתית. עם זאת, בצוות כללי, חשוב שיהיו טיפוסים מסוגים שונים שישלימו זה את זה ביכולותיהם.

הבדלי אישיות בגיוס- חלק ראשון: מוחצן לעומת מופנם

רוב האנשים לא מאוד מוחצנים וגם לא מאוד מופנמים. אבל בכל זאת, הבדלי האישיות בין מוחצן ומופנם ממשיכים להטביע את חותמם בחברות, בין חברים וגם בתוך כתלי המשפחה. סוזן קולינס, בספרה 'שקט' סקרה היטב את ההבדלים בין מוחצנים למופנמים, ודיברה על ההבדלים ביניהם ועל הצורה בה תרבויות שונות תופסות אותם. היא טענה למשל שהתרבות המערבית, כמו אמריקה למשל, מאדירה את המוחצנים. סגנון האישיות המוחצן הוא זה שמוערך על ידה וניתן לראות את זה משתקף בגיבורי הסרטים והתרבות. לעומתם, התרבות המזרחית, כמו סין למשל, מעריכים סגנון אישיות מופנם יותר. גיבורי התרבות והסרטים יהיו שקטים ורגועים, יציבים וסולידיים.

אז איך מגדירים מוחצן לעומת מופנם?

קודם כל חשוב לזכור שלכולנו יש צדדים מופנמים ומוחצנים כאחד. רק שתהיה לנו נטייה לאחד הצדדים, מקום שנוח לנו בו יותר. ונסביר:

מוחצן כשמו כן הוא- מתעניין בעולם החיצוני. אין זה אומר שהוא שטחי, אבל הוא שם לב ואכפתי כלפי מה שבחוץ. זה העובד הזה שחייב לדבר עם הקולגה בעמדת הקפה,לשאול שאלות ולנדב מידע. הוא רוצה בקשרים עם אנשים רבים, ורצוי בקבוצות גדולות. מוחצן  נוטה להיות אנרגטי,חברתי, וורבלי וטוב בסיעור מוחות ואינטראקציה.

לעומתו, המופנם ממוקד יותר בעולמו הפנימי, ודרכו הוא חווה את המציאות. הוא צריך זמן לעצמו, על מנת לעכל את המידע שהוא תופס ואת האנשים אותם פגש.זה העובד הזה שמחפש לעיתים תכופות את השקט שלו במשרד, ואם נמצא אותו מדבר, זה יהיה בדרך כלל עם אדם אחד, שכן הוא מעדיף שיחות אישיות. חשוב לזכור גם שהוא זקוק לשקט, בשביל לגבש תובנות משמעותיות. מופנם נוטה להתעמק יותר, להקשיב טוב יותר ולחשוב לעומק לפני שהוא מדבר.

כמגייסים, נרצה לרוב לבנות צוות מאוזן בו יש הן מופנמים ומוחצנים, עם יתרון קל למופנמים. מדוע?

במשרד בו יש רוב מוחצן, תהיה אווירה חברתית מאוד ורצון להתבלט. יתכן ואנשים יחושו כי אין מי שמקשיב להם, וינסו להגביר יותר את הווליום. הדבר עלול ליצור תחרות על תשומת לב וקושי להקשיב לעומק.

לעומת זאת, במשרד בו יהיה רוב מכריע של מופנמים, יתכן ויהיו בעיות תקשורת או חיבור בין העובדים. במקרה כזה, כדאי לבחון האם המופנמים שבמשרד הם לא מאוד קיצוניים במופנמותם וכן יוכלו ליזום אינטראקציות במידת הצורך.

*חשוב לציין, לעיתים אופי התפקידים בצוות דורשים טיפוסים מוחצנים\ מופנמים יותר. למשל, בהינתן וישנו גיוס לצוות של אנשי מכירות, שלתפקיד נדרשות יכולות כמו שכנוע, ורבליות ואינטראקציה תכופה עם אנשים- יתכן ומראש יגשו לתפקיד מוחצנים רבים יותר כיוון שהתפקיד יהיה טבעי יותר להם. במקרה כזה גם החברה תרצה לגייס רוב של מוחצנים, אך כדאי להיות מודעים לאתגרים שבצוות זה ולנהל זאת בהתאם.

לסיכום, גיוון בצוות כולל סוגי אישיות וסגנונות עבודה שונים. איזון בין סוגים שונים (כמו מוחצנים ומופנמים למשל) מביא ריבוי של יכולות עבור הארגון. ניהול צוות מגוון דורש התאמת תקשורת ומשימות לצרכים שונים. בבלוגים הבאים נדון בהבדלים נוספים בין טיפוסים, כמו רגשיים (F) לעומת שכליים (T), אינטואיטיביים (N) לעומת קונקרטיים (S) וגבולניים (J) לעומת ספונטניים (P).