הבדלי אישיות בגיוס – חלק שני: שכלי לעומת רגשי\מור סינואני

בדיוק כמו במוחצנות ומופנמות, גם כאן- רוב האנשים לא "שכליים טהורים" או "רגשיים מובהקים", לכולם יש את שני הצדדים עם נטייה טבעית לאחד מהם. ההבדל בין הסגנונות האלו משפיע עמוקות על הדרך שבה אנשים עובדים, משתפים פעולה, מקבלים החלטות ומתנהלים בצוותים.

במערב, יש פעמים רבות הערכה לגישה השכלית- רציונלית, לוגית, אובייקטיבית- כסמל ל"מקצוענות", במיוחד בתחומים טכניים. לעומת זאת, בחברות משפחתיות או בעולם החינוך והטיפול, הגישה הרגשית – האנושית, הקשובה, המחוברת לרגשות- דווקא מוערכת יותר.

אז מה בעצם ההבדל?

שכליים (T - Thinking) פועלים בעיקר מתוך שיקול דעת רציונלי. הם מקבלים החלטות לפי עקרונות, הגיון ועובדות-גם אם הן לא תמיד נעימות. הם שואפים לצדק, למבנה ברור, ולהוגנות אובייקטיבית. הם פחות יושפעו מהרגשות של אחרים בזמן קבלת החלטה, ומעדיפים להפריד רגש מהתנהלות מקצועית. בנוסף, בהתנהלותם היום יומית הם פחות יהיו מעורבים רגשית או יקחו ללב אירועים שמתרחשים.

רגשיים (F - Feeling) פועלים מתוך ערכים אנושיים. הם ישקלו כיצד החלטות ישפיעו על האחרים סביבם. הם שואפים להרמוניה, ושמים דגש על אמפתיה, הבנה ויחסים. הם מונעים מהרצון לעשות את ה"נכון עבור האדם" ולא רק את ה"נכון לפי הספר". הם יטו לקחת אישית דברים ולספוג רגשות של אנשים סביבם.

איך זה מתבטא בצוות?

בצוות עם רוב שכלי- תהיה לרוב חדות חשיבה, קבלת החלטות מהירה ודיונים ענייניים. עם זאת, לפעמים תהיה פחות רגישות למתחים רגשיים, ותהיה נטייה לפספס את האווירה או הרגשות שמבעבעים מתחת לפני השטח.

בצוות רגיש מאוד- האווירה לרוב תהיה חמימה ותומכת, עם הרבה שיתוף והתחשבות. אבל עלולים להיווצר קונפליקטים לא מדוברים (כדי "לא לפגוע"), וקושי להחליט החלטות לא פופולריות.

כמגייסים, כדאי ליצור איזון:

מועמדים מהסוג השכלי יתאימו לעמדות שדורשות קבלת החלטות חדה, עמידה בלחץ, ניתוח נתונים או תכל'ס של ביצועים. מועמדים רגשיים יתאימו לתפקידים עם דגש על אנשים, שירות, ניהול רך או קידום תרבות ארגונית.

רוב הצוותים זקוקים לשילוב של שני הסוגים – זה שמחזיק את האנשים, וזה שמחזיק את הסטנדרט. כששני הכוחות האלו פועלים יחד – הארגון מרוויח גם לב וגם ראש.

בבלוגים הבאים, ניתן דוגמאות נוספות להבדלים הקשורים גם בתפיסה של אינטואטיביות N לעומת קונקרטיות S, וכן הבדלים של גבולנות J לעומת ספונטניות P.

טיפים מהשטח לסיום:

• התאימו את סגנון התקשורת שלכם אל העובד- טכניקה מוכרת בשם "ראפור" מדברת על חיקוי שפת הגוף של האדם שמולנו על מנת לגרום לו לחוש בנוח ולהיפתח. בדומה לכך, טיפוס האישיות יכול לסייע בנושא. שימו לב כיצד האדם שמולכם מתנהל:

  
  

  האם הוא ענייני? דברו לעניין ובלי מילים מיותרות. חברתי? פתחו בשיחה קלילה. חשדן? התחילו בהצהרת מניעים: “רק שתדע, מדובר רק בשיחת משוב קצרה, אני צריך את זה עבור..”

  
  

• לפני חלוקת משימות- כפי שהזכרנו, כדאי לשים לב איזו משימה תתאים לכל אחד. חלק זקוקים למחקר והעמקה, אחרים למשימות ברורות ומוגדרות וישנם שכדאי תמיד להצמיד להם שותף, כך שיוכלו לתקשר ולהגיע לפיצוח.

  
  

• לפני שמתעצבנים- זכרו: מה ש"ברור מאליו" לכם, נראה מוזר לחלוטין לטיפוסים אחרים. ואם זוכרים זאת, אפשר להסתדר הרבה יותר טוב האחד עם השני וליצור צוות מנצח.